BeNYC (B'NYC / ב-NYC)

זהו אז מזמן לא כתבתי בעברית (במיוחד בבלוג הזה) . מאז שעזבתי את הארץ חזרתי הבייתה להורים במרילנד. עכשיו אני  נמצא בניו יורק בלימודים במגמה של קולנוע. הולך לי די טוב בינתיים למרות שאני שונא מעברים בגלל שהייתי צריך לעבור כל כך הרבה בשנים האחרונות. אבל זה נגמר ואני פה. ..  המעבר שלי חזרה לארה"ב סך הכל היה מאוד בסדר ולא היו לי בעיות בלהסתגל חזרה לשגרה האמריקאית. אני חייב להודות שחסרה לי קצת ישראל. לא במיוחד משהו מהתרבות  אלא יותר מהצד של השפה והחוויות שעברתי. אין כאן מישהו שמכיר את המושג "תפירה בעמדת שמירה" או שאני יכול להסביר לו מה זה שביזות יום א'. בטוח יש ישראלים כאן אבל הם ישראלים שנמצאים בחו"ל ורוצים להיות כמה שפחות ישראלי. יש לי מרצה ישראלי באחד הקורסים שלי וכשניגשתי אליו אחרי הרצאה אחת ודיברתי אליו בעברית הוא סירב לדבר איתי ודרש שאעבור לאנגלית.  אני צובא את התמונה קצת יותר מידי חשוך. אני מאוד מרוצה מהמקום והסטאטוס שלי כסטודנט כרגע. אני לא אגיד שאני מתגעגע לארץ כי רק עבר חצי שנה אבל חלק גדול ממני כבוגר הוא ממה שעברתי בצבא ובארץ בכלל. לפעמים כשאני נוסע בסאב-וואי ועולה לי שיר ישראלי באייפוד בפלייליסט אני נזכר ברגעים שהיו לי בארץ. "כך או כך" של רוני דלומי מתחיל ואני חושב על הנוף שיש כשיוצאים ממנהרות הכרמל דרומה וממשיך לכביש החוף. הנוף הזה של הים הוא מדהים. "אורות" של אברהם טל -- מזכיר כשהייתי מקשיב למוזיקה בשעת ת"ש ומעשן סיגריה בפינת עישון בבא"ח צנחנים בטירונות. ואז חוזרים השירים האמריקאים ואני ממשיך כרגיל. מעניין מה יהיה כאן בהמשך. זה היה נחמד לכתוב בעברית. יוצא לי לדבר ולקרוא עברית אבל לכתוב בעברית זה כבר לא דבר שנוכח בשגרה היום-יומית שלי

להתראות ולהשתמע

בן